מודלים של דמוקרטיה ישירה ברחבי העולם: מה אפשר ללמוד משוויץ ואיסלנד

בעוד שמדינות רבות מתמודדות עם משבר אמון במוסדות הפוליטיים ועם תחושת ניכור הולכת וגוברת בקרב האזרחים, שתי מדינות קטנות באירופה מציעות מודל אחר לחלוטין. שוויץ ואיסלנד, שונות זו מזו בהיסטוריה, בתרבות ובגודל האוכלוסייה, מיישמות צורות שונות של דמוקרטיה ישירה המעניקות לאזרחים השפעה אמיתית על עיצוב המדיניות. הניסיון המצטבר של מדינות אלו מלמד כי דמוקרטיה ישירה אינה רעיון אוטופי בלבד, אלא מערכת שעובדת בפועל ומייצרת תוצאות מדידות.

שוויץ: המעבדה העולמית לדמוקרטיה ישירה

שוויץ נחשבת למודל המוביל בעולם ליישום דמוקרטיה ישירה, עם מסורת המשתרעת על פני יותר מ-170 שנה. המערכת השוויצרית אינה מחליפה את הדמוקרטיה הייצוגית אלא משלימה אותה, ומאפשרת לאזרחים להשתתף באופן ישיר בקבלת החלטות בנושאים מרכזיים.

יוזמת האזרחים הפדרלית

אחד הכלים המרכזיים בדמוקרטיה השוויצרית הוא יוזמת האזרחים הפדרלית. כל קבוצת אזרחים שמצליחה לאסוף 100,000 חתימות תוך 18 חודשים, יכולה להעלות הצעה לשינוי חוקתי להצבעה ארצית. מאז שנת 1891, הועלו מאות יוזמות כאלה, וחלקן הובילו לשינויים משמעותיים במדיניות השוויצרית.

הנתונים מראים שבין השנים 1891 לשנת 2026, הועלו למעלה מ-230 יוזמות אזרחיות להצבעה פדרלית. למרות ששיעור אישור היוזמות נמוך יחסית (כ-10% בלבד), עצם הגשת היוזמה מכריחה את הממשלה והפרלמנט להתייחס לנושא ולעיתים להציע פתרונות חלופיים.

משאל עם כמנגנון בקרה

בנוסף ליוזמות האזרחים, המערכת השוויצרית כוללת משאלי עם חובה ואופציונליים. כל שינוי חוקתי חייב לעבור משאל עם, וכל חוק שעבר בפרלמנט יכול להיות מועבר למשאל עם אם 50,000 אזרחים חותמים על עצומה תוך 100 ימים. מנגנון זה מהווה מעין בלם חירום, המאפשר לאזרחים לעצור חקיקה שאינה משקפת את רצונם.

בשנת 2024 לבדה, התקיימו בשוויץ ארבעה סבבי הצבעה ארציים שכללו 13 נושאים שונים, החל מרפורמה בפנסיה ועד למדיניות חדשה בתחום האנרגיה. אחוז ההשתתפות הממוצע במשאלי העם עומד על כ-45%, גבוה משמעותית מאשר אחוז השתתפות בבחירות לפרלמנט במדינות רבות.

הדמוקרטיה הקנטונלית

מעבר לרמה הפדרלית, כל אחד מ-26 הקנטונים (מחוזות) השוויצריים מקיים מערכת דמוקרטית ישירה משלו. בחלק מהקנטונים הקטנים עדיין מתקיימת "לנדסגמיינדה", אסיפה שנתית שבה כל האזרחים מתכנסים בכיכר העיר להצביע ביד מורמת על חוקים ותקציבים. זהו שריד חי לצורה העתיקה ביותר של דמוקרטיה, אשר ממשיך להתקיים גם בעידן הדיגיטלי.

איסלנד: חדשנות דמוקרטית במאה ה-21

אם שוויץ מייצגת מסורת ארוכה של דמוקרטיה ישירה, איסלנד מציעה מודל של חדשנות דמוקרטית שנולד מתוך משבר. המשבר הכלכלי העולמי שהתרחש בשנת 2008, שהביא את המדינה לסף פשיטת רגל, הפך לגורם שמקדם ניסויים דמוקרטיים פורצי דרך.

חוקה שנכתבה על ידי העם

בעקבות המשבר, יזמה איסלנד תהליך חסר תקדים לכתיבת חוקה חדשה. במקום למנות ועדה של מומחים או פוליטיקאים, נבחרו 25 אזרחים רגילים באמצעות הגרלה מתוך 522 מועמדים שהגישו מועמדות. אסיפת האזרחים עבדה במשך ארבעה חודשים, במהלכם כל הדיונים שודרו בשידור חי והציבור הוזמן להגיב ולהציע הצעות דרך הרשתות החברתיות.

התהליך האיסלנדי הדגים כיצד טכנולוגיה דיגיטלית יכולה לשמש לשיתוף אזרחים בתהליכים מורכבים. יותר מ-3,600 הערות התקבלו מהציבור, ורבות מהן שולבו במסמך הסופי. למרות שהחוקה לא אומצה בסופו של דבר עקב התנגדות פוליטית, התהליך עצמו הפך למודל שמדינות אחרות מנסות ללמוד ממנו.

תקציב השתתפותי ברייקיאוויק

רייקיאוויק, בירת איסלנד, מפעילה מאז 2012 את אחת המערכות המתקדמות בעולם לתקצוב השתתפותי. באמצעות פלטפורמה מקוונת בשם "Better Reykjavik", תושבי העיר יכולים להציע רעיונות לשיפור העיר, לדון בהם ולהצביע. הרעיונות שמקבלים את מירב התמיכה מועברים לדיון במועצת העיר, עם התחייבות לתת מענה לכל הצעה שעוברת את סף התמיכה.

עד שנת 2026, יותר מ-70% מתושבי רייקיאוויק השתמשו בפלטפורמה לפחות פעם אחת, ומאות רעיונות שעלו באמצעותה יושמו בפועל, לרבות פרויקטים לשיפור תשתיות, יצירת מרחבים ציבוריים חדשים ושינויים במדיניות העירונית.

מה אחרות יכולות ללמוד משוויץ ואיסלנד?

הניסיון של שוויץ ואיסלנד מספק תובנות חשובות עבור מדינות השואפות להרחיב את השתתפות האזרחים שלהן בקבלת החלטות.

הדרגתיות ובניית אמון

המודל השוויצרי מדגים כי דמוקרטיה ישירה אינה נבנית ביום אחד. המערכת בשוויץ התפתחה לאורך עשרות שנים, תוך למידה מתמדת וביצוע התאמות. מדינות שרוצות ליישם מנגנונים דומים צריכות להתחיל בקנה מידה קטן (ברמה מקומית או עירונית) ולבנות אמון ציבורי לפני הרחבת המנגנון.

חינוך אזרחי כתנאי הכרחי

בשוויץ, חינוך אזרחי מהווה חלק מרכזי מתוכנית הלימודים. אזרחים ואזרחיות לומדים מגיל צעיר כיצד לקרוא הצעות חוק, להבין את ההשלכות של החלטות שונות ולהשתתף בדיון ציבורי מושכל. ללא בסיס חינוכי כזה, קיים סיכון שדמוקרטיה ישירה תשמשׁ ככלי למניפולציה.

שילוב זהיר של טכנולוגיה

איסלנד היא דוגמה לאופן שבו טכנולוגיה דיגיטלית יכולה להנגיש השתתפות אזרחית, אך גם מדגימה את הסיכונים. שאלות בנושאי אבטחת מידע, זיהוי דיגיטלי וגישה שוויונית לטכנולוגיה חייבות לקבל מענה לפני יישום נרחב של הצבעה מקוונת.

איזון בין יעילות להשתתפות

אחד האתגרים המרכזיים בדמוקרטיה ישירה נע סביב השאלה, כמה החלטות ראוי להעביר להצבעה ציבורית. שוויץ מצאה איזון שבו נושאים מרכזיים עוברים להכרעת העם, בעוד החלטות יומיומיות נשארות בידי הממשלה הנבחרת. עודף משאלי עם עלול להוביל  לירידה בהשתתפות.

מגבלות ואתגרים של דמוקרטיה ישירה

למרות ההצלחות היחסיות שהושגו בשוויץ ואיסלנד ביישום דמוקרטיה ישירה, גם הן מתמודדות עם אתגרים שחשוב להכיר.

השפעת הכסף

מחקרים שנערכו בשוויץ מראים שפרסום קמפיינים ממומנים היטב משפיע על תוצאות של משאלי עם. קבוצות בעלות משאבים יכולות להשקיע בפרסום על מנת לנסות לשכנע אזרחים להצביע בכיוון מסוים, מה שמעלה שאלות לגבי שוויון ההשפעה בין אזרחים שונים.

מורכבות הנושאים

חלק מהנושאים המועלים להצבעה ציבורית מורכבים מאוד כגון הסכמי סחר בינלאומיים, רפורמות פנסיוניות, מדיניות בתחום האנרגיה וכו׳. קיים ויכוח לגיטימי האם הציבור הרחב מסוגל להבין את כל ההשלכות של כל החלטה.

הגנה על מיעוטים

דמוקרטיה ישירה יכולה להוביל למצב של עריצות הרוב. בשוויץ, חלק מההצבעות שנגעו בזכויות מיעוטים עוררו ביקורת בינלאומית. המודל דורש מנגנוני הגנה חוקתיים המבטיחים כי זכויות בסיסיות לא ייפגעו גם אם הרוב תומך בכך.

דמוקרטיה ישירה בעידן הדיגיטלי

בעידן שבו הטכנולוגיה מאפשרת תקשורת מיידית עם מיליוני אנשים, הלקחים מדרכי הפעולה של שוויץ ואיסלנד מקבלים משמעות חדשה. הכלים הדיגיטליים הזמינים כיום יכולים לאפשר השתתפות אזרחית, בקנה מידה שלא היה אפשרי בעבר.

בפלטפורמות דיגיטליות ניתן לשלב את העומק והמסורת של המודל השוויצרי עם הנגישות והחדשנות של המודל האיסלנדי. פלטפורמות חכמות יכולות לספק לאזרחים מידע מקיף על נושאים שעומדים להצבעה, לאפשר דיון מובנה, ולהבטיח שכל קול נשמע.

עם זאת, טכנולוגיה לבדה אינה מספיקה. הניסיון של שתי המדינות שהזכרנו מלמד שדמוקרטיה ישירה אפקטיבית דורשת תרבות פוליטית של כבוד, נכונות להתפשר ומחויבות לתהליך גם כאשר התוצאה אינה לרוחנו.

הצעד הבא בדמוקרטיה ישירה בישראל

הלקחים משוויץ ואיסלנד מצביעים על כיוון ברור: העתיד של הדמוקרטיה הישירה דיגיטלי. כיום, קיימות רק פלטפורמות להצבעות נקודתיות או להגשת הצעות לרשויות מקומיות. JustSocial מציעה חזון רחב יותר: דמוקרטיה ישירה רציפה.

הרעיון שלנו הוא ליצור רשת חברתית ממלכתית שבה אזרחים ואזרחיות לא רק מצביעים אחת לכמה שנים או מגיבים להצעות ספציפיות, אלא מביעים באופן שוטף את דעותיהם, צרכיהם וסדרי העדיפויות שלהם. המידע הזה הופך לנתונים עליהם מקבלי ההחלטות יכולים להתבסס, לא כתחליף לשיקול דעת מקצועי, אלא כשכבה נוספת של משוב אזרחי בזמן אמת.

שוויץ הוכיחה שאזרחים מסוגלים להכריע בנושאים מורכבים, כאשר נותנים להם את הכלים המידע הנכונים. איסלנד הראתה כיצד הטכנולוגיה יכולה לאפשר השתתפות נגישה לכלל האזרחים.

תנועת JustSocial שואפת כי אזרחים ישפיעו על קבלת ההחלטות במדינה, לא רק ביום הבחירות, אלא בכל יום.

מעוניינים לסייע ולפעול? צרו קשר או הביעו תמיכה בפעילות שלנו.

סיכום

שוויץ ואיסלנד מוכיחות שדמוקרטיה ישירה אינה חלום רחוק אלא מציאות שיכולה לעבוד. המודל השוויצרי מראה כיצד מערכת מבוססת יכולה לתפקד לאורך דורות, בעוד הניסוי האיסלנדי מדגים איך חדשנות דמוקרטית יכולה להיוולד מתוך משבר. שתי המדינות מציעות לקחים חשובים לגבי החזרת תחושת השליטה (גם אם חלקית) לאזרחים.

כל מדינה יכולה לאמץ אלמנטים מהמודלים הללו ולהתאים אותם לתרבות הפוליטית המקומית. חשוב להכיר בכך שאזרחים רוצים ויכולים להשתתף בעיצוב עתידם. כאשר נותנים להם את הכלים המתאימים, הם עושים זאת באחריות ובתבונה.

שאלות נפוצות

האם דמוקרטיה ישירה יכולה לעבוד במדינות גדולות?

המודל השוויצרי פועל במדינה של 8.7 מיליון תושבים, והפלטפורמות הדיגיטליות של איסלנד מוכיחות שאפשר להרחיב את הגישה להשתתפות אזרחית גם לאוכלוסיות גדולות יותר. הצלחה של דמוקרטיה ישירה תלויה בעיקר בעיצוב המערכת ובתמיכה המוסדית.

כמה הצבעות מתקיימות בשוויץ מדי שנה?

ברמה הפדרלית מתקיימים ארבעה סבבי הצבעה בשנה, כל אחד כולל מספר נושאים. בנוסף, כל קנטון(מחוז)  ורשות מקומית מקיימים הצבעות משלהם, כך שאזרח שוויצרי עשוי להצביע בממוצע 10-15 נושאים בשנה.

מה קרה לחוקה שנכתבה על ידי אזרחי איסלנד?

החוקה אושרה במשאל עם בשנת 2012 בעקבות תמיכה של 67% מהמצביעים, אך לא אושררה על ידי הפרלמנט עקב התנגדות פוליטית. הנושא נשאר על סדר היום הציבורי, והתהליך עצמו הפך למודל עבור חקר אקדמי ולמקור השראה בעיני מדינות אחרות.

האם בטוח להצביע באופן מקוון?

שוויץ ניסתה להשיק הצבעה מקוונת בבחירות, אך הקפיאה את הפיילוט ב-2019 עקב חששות בנוגע לאבטחה. איסלנד משתמשת בפלטפורמות מקוונות להצעות ודיונים, אך ההצבעות המחייבות עדיין מתבצעות באופן מסורתי. הטכנולוגיה מתפתחת, אך האמון הציבורי טרם נרכש סופית.

מה מונע מצב של עריצות הרוב בדמוקרטיה ישירה?

בשוויץ קיימים מנגנוני הגנה חוקתיים, ביקורת שיפוטית והתחייבות לזכויות בסיסיות שלא ניתן לשנות. בנוסף, התרבות הפוליטית השוויצרית מדגישה פשרה וקונצנזוס, מה שממתן החלטות קיצוניות.