All Posts

במהלך המאה העשרים, מדינות מערביות בנו מערכות ציבוריות מרשימות שנועדו לספק לאזרחים שירותים בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה והביטחון הסוציאלי. ההבטחה הייתה ברורה: המדינה תדאג לכל אזרח מהעריסה ועד הקבר, אלא שבדרך משהו השתבש. המערכות שנבנו כדי לשרת את האזרחים הפכו למבוכים בירוקרטיים מתישים, ובמקביל, הקהילות האורגניות אשר סיפקו תמיכה אנושית במשך אלפי שנים הצטמקו והתפוררו. מקהילה למדינה: שינוי היסטורי לאורך רוב ההיסטוריה האנושית, הקהילה הייתה הגורם המרכזי אשר דאג לצרכי הפרט. משפחות

בעוד שמדינות רבות מתמודדות עם משבר אמון במוסדות הפוליטיים ועם תחושת ניכור הולכת וגוברת בקרב האזרחים, שתי מדינות קטנות באירופה מציעות מודל אחר לחלוטין. שוויץ ואיסלנד, שונות זו מזו בהיסטוריה, בתרבות ובגודל האוכלוסייה, מיישמות צורות שונות של דמוקרטיה ישירה המעניקות לאזרחים השפעה אמיתית על עיצוב המדיניות. הניסיון המצטבר של מדינות אלו מלמד כי דמוקרטיה ישירה אינה רעיון אוטופי בלבד, אלא מערכת שעובדת בפועל ומייצרת תוצאות מדידות. שוויץ: המעבדה העולמית לדמוקרטיה ישירה שוויץ נחשבת למודל

אחת לארבע שנים אנחנו הולכים לקלפי, מצביעים, וחוזרים הביתה. במשך כמה שעות אנחנו מרגישים שיש לנו כוח, שאנחנו משפיעים על עתיד המדינה. ואז? ארבע שנים של שקט, במהלכן החלטות מתקבלות בשמנו, בלי שנשאלנו, בלי שהתייעצו איתנו, ולפעמים בניגוד מוחלט למה שהבטיחו לנו. זו הדמוקרטיה הייצוגית כפי שהיא עובדת היום, ויש בה בעיה מהותית. איך דמוקרטיה ייצוגית אמורה לעבוד? הרעיון המקורי מאחורי דמוקרטיה ייצוגית היה פשוט ומעשי. בחברה של מיליוני אנשים, לא כולם יכולים להשתתף בכל החלטה. לכן, אנחנו בוחרים

בעולם העסקי של 2026, הצלחה כלכלית לבדה אינה מספיקה. צרכנים, עובדים ומשקיעים מצפים מחברות וארגונים לפעול באופן אחראי כלפי הסביבה, כלפי העובדים וכלפי הקהילה. אחריות חברתית הפכה מרעיון שולי לגורם מרכזי בהצלחה של ארגונים, וחברות המתעלמות ממנה מסתכנות בפגיעה באמון הציבור וביכולתן להתחרות לטווח ארוך. מהי אחריות חברתית? אחריות חברתית היא גישה ארגונית שלפיה חברה מתייחסת להשפעות הפעילות שלה על אנשים, על הקהילה ועל הסביבה, ופועלת באופן אתי, שקוף ותורם לחברה כחלק מההתנהלות העסקית הרציפה

הדמוקרטיה שאנחנו מכירים נמצאת בצומת דרכים. לפי סקר הדמוקרטיה של מכון ישראל לדמוקרטיה לשנת 2024, רק 29% מהישראלים מביעים אמון במוסדות הפוליטיים. אזרחים רבים מרגישים מנותקים מתהליכי קבלת ההחלטות שמשפיעים על חייהם. דמוקרטיה השתתפותית מציעה מענה לתחושת הנתק הזו. היא מרחיבה את ההזדמנויות להשפעה אזרחית מעבר ליום הבחירות. הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת היום ליישם רעיון זה בקנה מידה שלא היה אפשרי בעבר, והמניפסט שלנו מציג את החזון המלא ליישום גישה זו בישראל. מהי דמוקרטיה השתתפותית ולמה ה

הגדרת המושג אוטופיה אוטופיה, כפי שטבע תומאס מור בשנת 1516, אינה רק שלמות דמיונית ובלתי מושגת. למעשה, היא משמשת כמכשיר ביקורתי אשר מחזיק מראה לחברה ומשרטט חלופות מעשיות למציאות. אוטופיות טובות לא בורחות מהמציאות אלא מתעלות את הדמיון הפוליטי. הן מאפשרות לנו לשאול מהי רווחה, שוויון ומשילות ראויה, ואז לתרגם את התשובות לעקרונות, פעולות ומדיניות. מן הפוליס היווני למדינה המודרנית דמוקרטיה ישירה החלה בפוליס (עיר-מדינה) ביוון, על ידי השתתפות ישירה באסיפות העם, הצבעות תכופות ושירות אזר

הגדרת המונח קומוניזם קומוניזם הוא רעיון חברתי ופוליטי שבמרכזו ביטול החלוקה למעמדות והעברת הבעלות על אמצעי הייצור מן הפרט לקולקטיב, כדי לחלק תוצר ועוצמה באופן הוגן. כתבי קרל מרקס ופרידריך אנגלס במאה ה־19 הציבו את מאבק המעמדות כמפתח להבנת ההיסטוריה, ואת חזון החברה השוויונית כיעד סופי. המונח עצמו מתאר לא רק שיטה כלכלית אלא גם תפיסה מוסרית של צדק חברתי, סולידריות והפחתת הניכור בשוק העבודה. עקרונות יסוד: חברה ללא מעמדות והפחתת אי שוויון כלכלי וחברתי. ביטול הבעלות הפרטית על אמצעי ה

מהו צדק חברתי ולמה הוא חשוב? צדק חברתי הוא העיקרון של קיום הוגן בחברה, מבחינת חלוקת עוגת המשאבים, הזדמנויות וכללי המשחק, כך שכל אחת ואחד יוכלו לחיות חיים ראויים, להשתתף במרחב הציבורי ולהשפיע עליו. מדובר ברעיון שמקבל פירושים שונים בתרבויות וקבוצות שונות, וגם משתנה עם הזמן. עם זאת, העיקרון נותר זהה: חברה צודקת היא חברה שמצמצמת פערי כוח בלתי מוצדקים ומאפשרת לכל אדם לממש יכולות, לא רק זכויות על הנייר. עקרונות הליבה של צדק חברתי: חלוקת משאבים ושירותים ציבוריים: מיסוי, חינוך, בריאו

יסודות הדמוקרטיה ועקרונותיה דמוקרטיה היא שלטון העם (ביוונית: צמד המילים דמוס וקרטוס). באתונה הקלאסית השתתפות האזרחים בבחירות הייתה ישירה, כך שלאזרחים הייתה השפעה יומיומיות, אך הייתה הגבלה לגבי מי שהוגדרו אזרחים. בעולם המודרני דמוקרטיה היא שיטה רחבה יותר, המבוססת על ייצוג האזרחים וזכויות אזרח אוניברסליות. ההכרעות מתקבלות על ידי נבחרות ונבחרים, והכוח של הממשלות מתאזן על ידי בתי משפט, תקשורת חופשית וחברה אזרחית.  במציאות של היום, המודל הזה כבר מיושן. אזרחים משפיעים רק כל כמה שני